פסק-דין בתיק עש"א 33235-05-11

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשמת ההוצאה לפועל הגב' ודאד יונס מיום 6.2.11, במסגרתה נקבע למבקש צו תשלומים ע"ס 1,000 ש"ח (להלן: ההחלטה).

ואלה טענות המבקש:

בעקבות בקשה אשר הוגשה על ידו ביום 26.4.09, ניתן למבקש צו תשלומים זמני, במסגרתו חויב בתשלום סך של 500 ש"ח לחודש. צו זה נותר בעינו אף לאחר חקירת יכולת אשר התקיימה ביום 29.12.09.

ביום 28.11.10 התקיימה חקירת יכולת נוספת למבקש, אשר בסופה נתבקש להמציא מסמכים.

ביום 6.2.11, לאחר שהמסמכים הומצאו, ניתן צו תשלומים נוסף, במסגרתו חויב המבקש בצו תשלומים בסך של 1,000 ש"ח.

החלטה זו היאהעומדת בבסיס בקשתו שלפניי.

בקשה לעיון חוזר שהגיש ביום 16.3.11 נדחתה בהחלטת כב' הרשמת מיום 17.3.11.

לטענת המבקש, שגתה כב' הרשמת בכך שהעמידה את צו התשלומים ע"ס 1,000 ש"ח.

המבקש מתגורר בבית הוריו, שכן אין באפשרותו לשכור לעצמו דירת מגורים. הוא נושא בעלויות החשמל והמים בסך של כ- 700 ש"ח לחודש.

משכורתו אינה עולה ע"ס של 5,000 ש"ח, בעוד שהוצאותיו מסתכמות לסך של כ- 4,500 ש"ח לחודש(כלכלה 1,200 ש"ח החזר הלוואה 1,300 ש"ח, מזונות 2,100 ש"ח וטיפול שיניים 500 ש"ח).

בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, הכנסתו כמעט זהה להוצאותיו ואין הוא מסוגל לקיים את הצו שנקבע.

בהחלטתי מיום 26.6.11 הוריתי למבקש לצרף את עותק הבקשות שהגיש ללשכת ההוצל"פ. החלטה נוספת בעניין זה ניתנה ביום 6.7.11.

ביום 16.7.11 צורפו המסמכים והוריתי על קבלת תגובה.

ואלה טענות המשיבה:

דין הבקשה להדחות שכן הוגשה באיחור.

אין חולק כי ההחלטה הומצאה למבקש עובר ליום 15.3.11, בו הוגשה מטעם המבקש בקשה לעיון חוזר. בנסיבות אלה, בקשת רשות הערעור הוגשה כ- 90 ימים מיום מתן ההחלטה או לחילופין, לאחר 60 ימים מיום מתן ההחלטה הדוחה את הבקשה לעיון חוזר.

לאור העובדה כי בקשת רשות הערעור הייתה צריכה להיות מוגשת בתוך 20 ימים, הרי שהמועד להגשתה חלף ואין להיזקק לה.

גם לגופו של עניין יש לדחות את הבקשה.

בניגוד לטענת המבקש, תשלום המזונות עומד על סך של 1,800 ש"ח בלבד.